פסק-דין בתיק ת"א 13900-04-10

א.         רקע כללי:

1.                  התובעת - חברה בבעלות ובניהול גב' מיכל בן זקן - שוכרת ומפעילה סטודיו לפילאטיס בקומה הראשונה של קניון מנדרין שופ, ברח' יוניצמן 21, תל אביב (להלן - הסטודיו). בתקופה הרלוואנטית לתובענה דנא שכרה נתבעת 1 - חברה בבעלותם ובניהולם של נתבעים 2 ו-3 - את הנכס המצוי בדיוק מעל הסטודיו, בו ביקשה להקים ולנהל מסעדה (להלן - המסעדה).

2.                  מנהל המסעדה מטעם הנתבעים היה מר איתן הורוביץ, אשר גם סייע לנתבעים בהקמתה (בהקשר זה ר' גם בעדות נתבע 2 (להלן - הנתבע) בפרוטוקול, עמ' 16 שורה 31).

3.                  במהלך חודש דצמבר 2009 ביצעו הנתבעים שיפוצים בשטח המסעדה לשם הכשרתה לפעילות (להלן - השיפוצים). בין השאר התקינו הנתבעים צנרת מים וביוב ברצפת המסעדה, המהווה גם את תקרת הסטודיו. התובענה דנא עניינה בנזקי רכוש שנגרמו לסטודיו עקב נזילת מים במהלך השיפוצים.

ב.         עיקר ראיות התובעת וטיעוניה:

4.                  לגרסת גב' בן זקן, ביום חמישי 10.12.09 היא גילתה שלולית מים על רצפת הסטודיו, שנוצרה עקב טפטוף טורדני מתקרת הסטודיו, שהינה כאמור רצפת המסעדה. גב' בן זקן פנתה אפוא למר הורוביץ ולמנהל הקניון ודיווחה להם על כך. גב' בן זקן ציינה כי הטפטוף והשלולית שנוצרה בעקבותיו מקורם כנראה בשיפוצים, והודיעה למר הורוביץ כי תוצאות הטפטוף עלולות להיות קשות ומסוכנות ולגרום לנזקים לסטודיו ולתכולתו ואף להשליך על פעילותו.

5.                  רק ביום שישי 11.12.09 הגיע מר הורוביץ למקום עם איש איטום מטעמו. מר הורוביץ הבטיח לטפל בעניין באופן מיידי, אך חרף זאת לא עשה מאומה. ביום ראשון 13.12.09 בבוקר, כשהגיעה גב' בן זקן לסטודיו, היא גילתה לחרדתה כי חלק מתקרת הסטודיו קרסה, הסטודיו הוצף במים וחלק מהמכשירים נרטבו לגמרי ללא יכולת שימוש. בנוסף, הסטודיו היה חשוך בשל קריסת מערכת החשמל.

6.                  גם בחקירתה הנגדית חזרה גב' בן זקן ותיארה את מגעיה עם מר הורוביץ, כולל התחייבותו לשפותה (ר' בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 22 ואילך). באשר לטענה שהועלתה מטעם הנתבעים, לפיה מקור הנזילה לא היה בעבודות השיפוצים, השיבה גב' בן זקן כלהלן:

ש.        אני אומר לך... מדובר בצינור שמאז ומתמיד היה שם במסעדה, לא צינור חדש שהותקן ע"י הנתבעים ולראייה, על מנת להגיע אליו היה צריך לעקור בלטות שהיו במקום ולא חדשות שהותקנו ע"י הנתבעים?

ת.         אני הייתי נוכחת כשפתחו את המרצפות והם היו חדשות וגם נאמר לי שפותחים את הרצפה, היא חדשה שאבוא ואראה. עליתי למעלה, האינסטלטור פתח, פתאום נהיה שקט וסילקו אותי משם והאינסטלטור נעלם כי אז הוא גילה ששכח את הצינור פתוח כל סוף השבוע. אז נהייתה שתיקה וכולם, איתן הורוביץ ורפי שיושב כאן (הנתבע - ש.א.; ר' בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 31 ואילך).

7.                  גב' בן זקן הוסיפה, כי על מנת להקטין את נזקיה היא פנתה - בשם התובעת - לקבלנים לצורך תיקון הנזקים, לרבות תיקון החור בתקרת הסטודיו ותיקוני הרטיבות בתקרה ובקירות. בגין כך נאלצה התובעת להוציא סכום של 29,000 ש"ח, אשר רק חלקו הושב לה מחברת הביטוח שלה, באופן שסך נזקיה לעניין התיקונים, כולל ההשתתפות העצמית, הינו בשיעור של 12,364 ש"ח.

8.                  זאת ועוד, נגרם נזק בסכום כולל של 8,350 ש"ח לתכולת הסטודיו. מדובר בתכולה אשר לא היתה מבוטחת, שנגרם לה נזק בלתי הפיך, כלהלן: מזגן עילי בשווי 3,000 ש"ח, קיר עם טפט בשווי 2,500 ש"ח, שלושה "פופי" ישיבה בשווי 2,500 ש"ח וסל קש לאיסוף מגבות בשווי 350 ש"ח.

9.                  בנוסף, כתוצאה מהנזקים האמורים לא ניתן היה לנהל את השיעורים הרגילים בסטודיו בימים הראשונים שלאחר אירוע הנזילה. מאז ובמשך כחודש ימים אף הואטה פעילותו של הסטודיו וחלה ירידה דרסטית בהכנסותיו, כך שבחודש דצמבר 2009 הכנסותיו היו נמוכות בכ-25,000 ש"ח ביחס לחודשים אחרים. התובעת תובעת אפוא פיצויים גם בגין הפסד זה, כמו גם בגין תשלומי שכר לעובדים בסך של 10,500 ש"ח ותשלום דמי שכירות ודמי ניהול בסך של 8,700 ש"ח.

10.              מטעם התובעת העיד גם מר איתן קונדה, מבעלי חברת דבקו סוכנויות בע"מ, אשר משכירה שטחים בקניון, לרבות שטח המסעדה. על פי עדותו, עובר לכניסת הנתבעים למסעדה לא עברה צנרת מים כלשהי ברצפת המושכר הנ"ל. לעומת זאת, במסגרת השיפוצים התקינו הנתבעים, בין השאר, צנרת מים וביוב ברצפת המסעדה.

11.              לגרסת מר קונדה, במסגרת פעולות התקנת צנרת המים על ידי הנתבעים השאירו אלה האחרונים צינור מים פתוח, כאשר צידו האחר מחובר לברז המים. כתוצאה מכך, כאשר זרמו המים בצינורות המסעדה הם נשפכו החוצה מהצינור לרצפה וחלחלו לסטודיו.

12.              מר קונדה ציין כי הנתבעים הודו בפניו כי מקור התקלה הינו צינור המים שנותר פתוח ואף התחייבו לטפל בעניין לאלתר. ואכן, לאחר שהנתבעים סגרו את הצינור נפסקה זרימת המים (ר' בסעיף 7 לתצהירו. ר' גם בפרוטוקול, עמ' 11 שורה 1 ואילך ועמ' 12 שורה 5 ואילך).

13.              עוד הגישה התובעת חוות דעת של שמאי מומחה מטעמה (חוות דעת השמאי ארז בן שמואל ממשרד אורי נס בע"מ מיום 5.1.11; להלן - המומחה). על פי האמור בחוות הדעת בדק המומחה את הסטודיו ביום 13.12.09 ומצא, בין השאר, כי " המים זרמו מבית עסק שכן, השוכן בקומה שמעל", כאשר בהמשך הדברים מובהר כי מדובר במסעדה.

14.              לטענת ב"כ התובעת, על רקע כל האמור יש לחייב את כל הנתבעים בנזקי התובעת. אחריותה של נתבעת 1 הינה ברורה, שכן אירוע הנזק ואחריותה לו הוכחו כדבעי בראיות התובעת, ואילו אחריותם של נתבעים 2 ו-3 הינה אחריות אישית, הנובעת בין השאר ממחדליהם בזמן אמת, כאשר לא טיפול בבעיה חרף התראות התובעת.

15.              בהקשר אחרון זה הדגיש ב"כ התובעת כי קבלת טענת הסף של נתבעים 2 ו-3 להיעדר יריבות בינם לבין התובעת, תוך הטלת האחריות על נתבעת 1 בלבד, תגרום לכך שהתובעת תצא וידיה על ראשה, ללא כל פיצוי. נתבעת 1 הוקמה אך ורק לצורך הפעלת המסעדה, אשר כבר הספיקה לסגור את שעריה לפני חודשים רבים. בפועל נתבעת 1 הינה חדלת פירעון ואינה פעילה יותר, וממילא לא תוכל לשלם מאומה לתובעת אם ייפסק הדין נגדה.